#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך דרשו את הפסוק דלהלן:<br>והיה הבכור?<br>אשר תלד?<br>יקום על שם אחיו?<br>ולא ימחה שמו מישראל?	שמצווה בבכור לייבם.<br>פרט לאילונית שאינה יולדת.<br>יקום תחתיו לנחלה.<br>פרט לסריס ששמו מחוי.	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דגם פשוט מייבם ולא רק בכור אע""ג דכתיב והיה הבכור?<br>ומנ""ל דלא בעינן לכה""פ בוכרא דאמא?<br>ומנ""ל דלא נימא דרק כשיש בכור יש יבום גם בפשוט?<br>ומנ""ל דגם היכא דאיכא בכור קדם קטן זכה?"	"א""כ אשת אחיו שלא היה בעולמו ל""ל, תיפו""ל דאינו בכור.<br>ואין לומר בבכור מאמא, דיבום בנחלה תלא רחמנא, ונחלה תלויה בבכור מהאב.<br>ואין לומר דאין יבום כשאין בכור, דכתיב כי ישבו אחים ומשמע רק שנים. ואף אם נעמיד כשמת פשוט, הא איצטריך קרא למעט אשת אחיו שלא היה בעולמו כנ""ל.<br>וגם כשיש בכור קדם קטן זכה, דכתיב כי ישבו, שהוקשה ישיבת אחים זל""ז."	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דכשאי אפשר שהבכור ייבם מחזרים אחר גדול?<br>ומנ""ל דגם פשוט המייבם נוטל נחלה ולא רק בכור?<br>וא""כ למאי הלכתא כתיב בכור לגבי הנחלה?"	מסברא דמה בכור בכורתו גרמה לו, אף גדול גדולתו גרמה לו.<br>וגם פשוט, מדכתיב יקום על שם אחיו, והרי קם.<br>והא דכתיב בכור לומר שאין היבם נוטל בראוי כבמוחזק, דומיא דבכור.	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנטען על העובדת כוכבים ונתגיירה, האם גירותה גירות?<br>ומדוע לא ישאנה?	"לר' נחמיה אינם גרים עד שיתגיירו בלא צד שררה.<br>אבל מתני' משמע דהיא גיורת, וכמו שפסקו משם רב דהלכה כדברי האומר כולם גרים גמורים הם.<br>ומ""מ לא ישאנה, משום דכתיב הסר ממך עקשות פה ולזות שפתיים הסר ממך."	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מקבלים גרים בימות המשיח?<br>ובאלו זמנים לא קבלו גרים?<br>ומנ""ל?"	תניא בברייתא דאין מקבלים. וכן לא קיבלו בימי דוד ושלמה.<br>ודכתיב הן גור יגור איתך אפס מאותי, מי גר איתך עלייך יפול.	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חילוק מבואר במשנה בין הנטען על השפחה ונשתחררה ועובדת כוכבים ונתגיירה, לבין נטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו?<br>ומה טעם החילוק?	בשפחה ועובדת כוכבים אם כנס לא יוציא, דאינו אלא משום לזות שפתיים.<br>בנטען על אשת איש כנס יוציא, דכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל.	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב אמר דמתני' דהנטען על אשת איש אפילו אם כנס יוציא, איירי כשיש עדים.<br>היכי א""ש עם ברייתא דאם יצאת מתחת ידי אחר וכנס לא יוציא?<br>ועם הברייתא דרק היכא דיש לה בנים לא תצא? (2)&nbsp;<div>ולשינויא קמא מאי דוחקיה דרב להעמיד בכך?</div>"	"ה""ה ביוצאת מתחת ידי הבעל, וקמ""ל ברייתא דאף ביוצאת מתח""י אחר לכתחילה לא יכנוס.<br>רב גופיה איירי כשיש לה בנים, והעמיד בכך המשנה, ומש""ה לא תצא. ומתני' קשיתיה דנקט הוציאוה ולא הוציאה, וע""כ בעדים וכגון שיש לה בנים.<br>ולשינויא בתרא רב איירי גם כשאין לה בנים ואפ""ה לא תצא, והנך ברייתות כרבי דהואיל ומכוער הדבר תצא."	יבמות דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנטען על אשת איש וכנס, האם יוציא? (לרבי ולרב, ביוצאת מתחת ידו ותח""י אחר, וכשיש עדים וכשאין, וכשיש בנים וכשאין).<br>ואיך ההלכה במחלוקת רב ורבי?"	"כשיש עדים תצא בכל עניין.<br>אם אין עדים, לרב (לת""ב בגמ') לא תצא אף אם אין לה בנים, לרבי רק אם יש לה בנים לא תצא.<br>ואף לרבי ביוצאת מתח""י אחר לא תצא גם כשאין לה בנים. (כך יוצא לת""ב בגמ').<br>והלכתא כרב דלא תצא בקלא דפסיק, והלכתא כרבי דתצא בקלא דלא פסיק."	יבמות דף כד		
